 | משל לחשיבות המרחק התודעתי באהבה Metáfora de la importancia de cosmogonía compartida en el amor |
השקיעה המדליקה בהרי הגליל, היום, בירידה מכיכר בני-ברית בשכונה המערבית של כרמיאל לכיוון רח' נשיאי ישראל: el fogoso crepusculo del Galil, esta tarde>  solo un minuto despues, pero otro punto de vista; y todo cambio. como en la vida. רק דקה אחרי אך מנקודת מבט אחרת מאתיים מטר קדימה, והכל השתנה. כמו בחיים:  אך לא: זו הזיה! הרי זו אותה שקיעה... שום דבר לא השתנה, מלבד הנקודת מבט שלי, שגלגלתי סיגריה בסיבוב ונדהמתי לראות את המחזה הכל כך שונה כעבור מאתיים מטר. ובסוף עמקי החיפוש אחרי הסיבה למסובב, נמצא רק את הבחירה הקוגניטיבית-תודעתית: השקיעה אותה שקיעה, ואני בוחר איך לחרות אותה בלבי. ¡Pero no!:es apenas una ilusión; si de hecho se trata exactamente del mismo crepúsculo... nada cambió más allá de mi punto de vista, que armé un cigarrillo mientras manejaba la curva, y me sorprendí de pronto al levantar los ojos frente a un paisaje tan distinto apenas doscientos metros después. Y en el fondo y final de la búsqueda de causa desde la consecuencia, resulta que sólo la elección cognitiva juega: es el mismo atardecer, y yo elijo en cual de sus formulaciones grabarlo en mi corazon. |
23 mayo 2013
contextos: משל לחשיבות המרחק התודעתי באהבה Metáfora de la importancia de cosmogonía compartida en el amor
Suscribirse a:
Entradas (Atom)